עגלת הקניות שלך ריקה

פרשת קורח - משאלת מוות או פסגה רוחנית?

מאת: הרב נח סוליש, משלוחי חב”ד בנתניה

אנחנו כבר אחרי ביאת המשיח ותחיית המתים - -

בעוד כמה דקות נפתחות הדלתות ל’סעודת שור הבר והלויתן’ הגדולה. רק תדמיינו איזה בר מדהים מחכה במתחם ה- VIP, בו נמצאים כל גדולי ישראל מכל הדורות....

במהלך ההמתנה לפתיחת הדלתות עומדים כל גדולי ישראל ומשוחחים ביניהם...

ראש הממשלה הנרגש עובר ביניהם.

הוא רואה את הרמב"ם, ואומר לו - את המרכז הרפואי הגדול באזור הצפון קראנו על שמך!

לדוד המלך הוא מספר - את המלון היוקרתי ביותר בישראל "קינג דוד" קראנו על שמך! 

את רבי שלמה אבן גבירול הוא מעדכן - רחוב מרכזי בתל אביב קראנו על שמך.

וכך לכל צדיק הוא מספר כיצד שמו הונצח ואיפה.

ולפתע - -

ראש הממשלה מהסס. מגמגם. הוא מסתובב ימינה ושמאלה, מנסה להתחמק מהצדיק שלפניו...

"מה קרה?" שואל עוזר ראש הממשלה, "למה הסתובבת?"

"מה אני אמור לומר לו...?" שואל בלחץ ראש הממשלה.

"למי?"

"אתה לא רואה מי צועד לקראתנו? אני לא יודע מה להגיד לו, תציל אותי ממנו...!"

"אבל מי זה...?"

"האברבנאל..."

פרשת השבוע פרשת קורח. איזה שם בחרו חז"ל לתת לפרשה? על שם של רשע?! חכמינו לא יכלו למצוא שם יותר מוצלח וחיובי לפרשה?

נכון, הפרשה מתחילה במילים "ויקח קורח", אבל אפשר לקרוא לה פרשת "ויקח". זה אפילו מתחרז עם הפרשה הקודמת, פרשת "שלח".

זאת, ועוד: לפני מתן תורה הקב"ה הבטיח למשה רבנו שבעקבות מתן תורה, שבמהלכה נחשף כל ישראל לכך שהקב"ה בעצמו מדבר עם משה רבינו, התוצאה תיהיה ש"וגם בך יאמינו לעולם". הקב"ה מבטיח למשה רבנו שכל עם ישראל כולו יאמין בו ללא ערעור או פקפוק "לעולם".

אז איך מגיע קורח? והוא לא לבד.

מאחוריו צועדים מאתיים חמישים נשיאי העדה ונותנים לו גיבוי, ומול כל עם ישראל, הם מערערים ומצהירים גלויות - אנחנו לא מאמינים בך משה רבנו, ולא מאמינים באהרן הכהן שאתה סדרת לו את תפקיד הכהונה הגדולה...

איך זה מסתדר?

שאלה נוספת: אותם מאתיים וחמישים נשיאי העדה המתלווים לקרח במחלוקתו, היו נשיאי ישראל. הם לא היו טפשים.

מה אומר להם משה רבינו? לכו והקטירו קטורת... הם הרי זוכרים מה קרה לנדב ואביהוא. הם מתו בגלל ש"ויקריבו לפני ה’ אש זרה, אשר לא צוה אתם", אלו ההשלכות מרחיקות הלכת של הקטרת קטורת שלא כדת. אז איך הם הלכו ועשו כזה דבר שטותי, המסכן את החיים שלהם??

מסביר על כך הרבי:

מטרתו של קורח היתה טובה. הוא רצה להיות כהן גדול. שאיפתו היתה להגיע לדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר שיש ביקום -קודש הקודשים-. לכן הוא רצה להיות כהן גדול שיכול להיכנס גם לקודש הקודשים. זה מה שהוא רצה. לשם כך הוא היה מוכן גם לסכן חייו.

היות ומטרתו היתה טובה, לכן נקראה הפרשה על שמו. ללמדנו שמותר ונכון ששאיפתו של יהודי תהיה השאיפה הגבוהה ביותר שיכולה להיות, וזה לא הגיע בגלל שהוא לא האמין במשה רבינו.

ישנו גם מסר עמוק נוסף: ה’מטרה לא מקדשת את האמצעים’.

גם אם המטרה היא מטרה רוחנית, טהורה וטובה. יש להגשים אותה בצורה נכונה וראויה, ובשום אופן לא באמצעות מחלוקת. שוב דבר טוב לא יכול לצאת ממחלוקת.

שבת זו היא השבת שלפני ג’ בתמוז. הרבי "ראש בני ישראל" אהב ואוהב כל יהודי, בכל יהודי הוא חיפש ומצא את הטוב שבתוכו. וההוכחה לכך היא שאפילו על קורח, דמות שלכאורה לא ניתן למצוא בה שום דבר חיובי, גם עליו הרבי לימד זכות, וגם ממנו הפיק הרבי מסרים חיוביים.

שנזכה לראות את הרבי בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלמה!

שבת שלום ומבורך!

 

הרב נח סוליש

שתף לחברים

שתף